"מים זה לעציצים - שתו יין"
איתי בן-חיים, יינן
סיפור האהבה שלנו עם היין התחיל בשנת 1880 במשפחתה של רות בן-חיים (בוטנרו לשעבר) בעיירה בוטושן ברומניה.
העיירה שכנה באזור קטונר, הידוע כאזור הכרמים והיין של רומניה, ליד גבול מולדובה.
אבי הסבתא של רותי (שמעון בינדר) היה בן למשפחת חבתנים ותיקה ובעל בית מלאכה לחביות יין, אותם הוא בנה מעצי האלון של האזור (השם בינדר, פירושו- בונה חביות גדולות).
שמואל בוטנרו, בנה של משפחת חבתנים אחרת בעיירה (השם בוטנרו פירושו- בונה חביות קטנות), הועסק אצל סבא בינדר, ולימים נשא לאישה את בתו.
הזוג המשיך במסורת המשפחתית של ייצור חביות יין, כאשר במקביל סבתא חיה הפיקה יין, אותו שיווקה מתוך בית המלאכה.
בראשית שנות ה-40 עלה הסבא שמואל בוטנרו עם אשתו ושני ילדיו לישראל, והמשיך לעסוק במלאכת בניית חביות יין עבור יקבי כרמל מזרחי בראשון לציון ובזיכרון יעקב.
בהמשך הצטרפו אליו שני בניו.
סבתא חיה המשיכה לייצר יין לצריכה עצמית של המשפחה המורחבת.
בשנת 1964 הצטרף אלי (בן-חיים) אל המשפחה, והחל “יונק” את תורת החבתנות והיין.
אלי עבד כחבתן מתלמד בבית המלאכה המורחב לחביות יין, אשר הקימה משפחת בוטנרו באותה עת במגדל העמק.
כאשר אלי ורות נישאו בשנת 1967, הם קיבלו חבית יין מהודרת מעשה ידי המשפחה והחלו לייצר יין לעצמם בחביות קטנות תוצרת המשפחה.
בשנת 1970 הקימו רות ואלי בן-חיים בביתם שברמת חן, יקב ביתי, ולאחר 27 בצירים החליטו לייסד יקב בוטיק.
כעבור זמן קצר הועבר היקב לכפר אז”ר, ולאחר מכן לרמת השרון, שם היקב נמצא כעת.
במרתף הבית של המשפחה שמור אוסף של 46 שנות בציר.
איתי בן-חיים, יינן